פס"ד בתובענות לקיום צוואה וההתנגדות לה ושאלת הוכחת צוואה ע"י העתק

עניינו של פסק הדין אשר בפניי, הוא הכרעה בתביעת התובעים להתיר הוכחתה של צוואה ע"י העתק בהתאם להוראות סעיף 68(ב) לחוק הירושה תשכ"ה-1965.

הרקע:

1.         התובעים הגישו בקשה לקיום צוואת המנוחה א.ח. (להלן: "המנוחה") מיום 21.05.03.

            בקשה זו היא נשוא ת"ע 18973-11-12 וההתנגדות לצוואה זו היא נשוא ת"ע 22080-11-12.

2.         למנוחה  הייתה  גם  צוואה מוקדמת יותר משנת 97 והבקשה לקיומה היא נשוא ת"ע 18658-11-12 וההתנגדות לה היא נשוא ת"ע 22060-11-12 (להלן: "תיקי העיזבון").

3.         במהלך קדם המשפט בתיקי העיזבון ביום 05.02.13 הודיעה ב"כ הנתבעים כי היא לא ראתה את הצוואה המקורית, וב"כ התובעים בתיק שלפני אמר "הצוואה המקורית הוגשה בחודש נובמבר לתיק בית המשפט.  הצוואה נמצאה בבית ההורים באזור אוקטובר והיא הוגשה לתיק בית המשפט" (ראה עמוד 2 לפרוטוקול בתיקי העיזבון שורות 11-12).

בסופו של יום, קבעתי בהחלטתי, כי "בנסיבות העניין,... אתן הזדמנות לב"כ המבקשים, להוכיח טענתו, כי יש צוואה מקורית וכי הוגשה לבית המשפט" (ראה החלטתי בעמוד 3 לפרוטוקול הדיון בתיקי העזבונות).

4.         זה הרקע להגשת התובענה בה אני עוסקת במסגרת פסק דיני.

5.         מובן מאליו, שאם אעתר לבקשה ניתן יהיה לברר את הבקשה לקיום הצוואה המאוחרת וההתנגדות לה, ואם אדחה הבקשה, אדחה גם את הבקשה לקיום הצוואה המאוחרת, ואפנה לברור הבקשה לקיום הצוואה המוקדמת וההתנגדות לה.

תמצית טענות התובעים:

6.         התובעים טוענים בתביעתם, כי ביום 09.10.12 הם הגישו לרשם לענייני ירושה את הצוואה המקורית אשר הותירה המנוחה מיום 21.05.03.  לטענתם "לצוואה המקורית צורפה הודעה על הגשת הצוואה המקורית, וכן תצהיר המבקש 1, מר א.כ., אשר הסביר בתצהירו את נסיבות מציאתה".

7.         עוד טענו התובעים, כי ביום 28.01.13 שלח בא כוחם, את התובע 1 "... לברר לגבי אישור מבית המשפט לענייני משפחה, לעניין קבלת הצוואה המקורית".  התובע שוחח לבדו עם א. במזכירות בית המשפט וביקש את התיק, משקיבל את התיק נכח התובע, כי אכן הייתה הצוואה המקורית בתיק, והוא אף ביקש מאורן (פקיד בית המשפט) שיגיש אישור על כך כי הצוואה המקורית נמצאת בתיק, אך הפקיד סירב לתת לו אישור כזה.

8.         התובעים טענו, כי בעקבות הדיון שהתקיים בפני בתיקי העזבונות ב- 05.02.13, התגלה להם, כי הצוואה המקורית אינה נמצאת בתיק בית המשפט.

9.         לטענתם של התובעים, לאחר מספר שעות של בדיקות וחיפושים במזכירות ובארכיב בית המשפט, הם איתרו, יחד עם מזכירות בית המשפט את ההודעה שהגיש בא כוחם לרשם לענייני ירושה בדבר צירוף הצוואה המקורית, לטענתם "מההודעה ניתן לראות בבירור כי האפוטרופוס הכללי קיבל אף הוא את ההודעה" שהגיש בא כוחם.

10.        התובעים הוסיפו וטענו, כי הם הגישו תלונה במשטרת ישראל בעקבות היעלמות הצוואה, ולטענתם "אין לתת פרס לכל דיכפין אשר יכול להגיע למזכירות בית המשפט ולהוציא מתיק בית המשפט את הצוואה המקורית מבלי שיש פיקוח ו/או בדיקה מי לקח את התיק לעיון, וזאת בניגוד להוראות בתי המשפט השונים".

11.        בנסיבות אלה ביקשו התובעים, כי אעתר לבקשתם להוכיח את הצוואה באמצעות העתקה.

תמצית טענות הנתבעים:

12.        הנתבע 1 התנגד לבקשה.

13.        לטענת הנתבע 1, התובעים אינם מתיימרים אפילו בבקשתם, לעמוד בתנאי סעיף 68(ב) לחוק הירושה השתכ"ה-1965.  לטענתו, התובעים מתארים תיאור עובדתי שאינו נתמך בתצהיר של עדים חיצוניים, עליהם מתבססת הבקשה.